#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 באיזה אופן מותר ומדוע 1) לסתום בפקק החלון 2) לנעול בקנה שתוחבו בכותל 3) לנעול בנגר?	"1) מותר אפילו אינו קשור ובלבד שיחשוב עליו מערב שבת לסותמו בו, דאי לאו הכי לרש""י נראה כמוסיף על הבנין, ולב""ח ולפמ""ג משום בנין לא שייך בפקק החלון ואם לא הכינו אינו אסור אלא משום איסור טלטול ולכן אם הכין במחשבה לאיזה דבר שיהיה, סגי, ואם הוא כלי אף אם הוא כלי שמלאכתו לאיסור אין צריך אפילו מחשבה שהרי מותר לצורך גופו. ואם זה דבר שאינו מבטלו שם כגון בגד ג""כ אינו צריך אפילו מחשבה. והרבה ראשונים הצריכו שיהיה תורת כלי בפקק החלון וצריך עיון למעשה. ואם נשתמש בפקק מכבר אפילו רק פעם אחת דכבר ירדה עליו תורת כלי, או שהוא קשור לא צריך תו אפילו מחשבה. ואם אינו עומד לפתוח אלא לעיתים רחוקות אסור דהוה כמוסיף על אהל קבוע ועל כן בעינן שיהא הפקק קשור ותלוי מבעוד יום. אם זה באהל המת דעת הר""י הלוי שאסור כיון שזה מתקן ולדעת המג""א מותר.<br>2) קנה דמי לבנין יותר מפקק החלון ולא סגי במחשבה שיחשוב עליו מאתמול וצריך שיתקננו לכך. דכיון שתיקנו יש עליו תורת כלי ויוצא מתורת בנין: לרש""י היינו שיתקננו שיהיה ראוי לשימוש אחר ולר""ת סגי שיתקנו להיות נועל בו, ומקרי על ידי כך כלי שמלאכתו להיתר ומותר לטלטלו. ופסק המשנ""ב שלעת הצורך יש להקל כר""ת וכן סתם השו""ע לעיל. וקנה שמוסקין בו זיתים מותר לנעול בו אפי' בלא מחשבה ותיקון דהוי כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו.<br>3) נגר כיון שנועצים אותו באסקופה למטה ודומה טפי לבנין אין נועלים בו אלא אם כן יהיה קשור, ומיהו בקשור אין צריך שיחשוב עליו מבעוד יום. וכיצד יהא קשור, אם יש בראשו גלוסטרא אפילו אם קשור בחבל דק שאם ירצה לטלטלו ע""י אותו חבל מיד נפסק, ואפילו אם אינו קשור בדלת עצמו אלא בבריח הדלת או במזוזה שאחורי הדלת ואפילו אם החבל ארוך ואינו תלוי כלל באויר אלא כולו מונח בארץ. והא""ר כתב שלעת הצורך יש לסמוך על המקילין בגלוסטרא אפילו אינו קשור, אבל דעת הט""ז והגר""א שאם אינו קשור אסור אא""כ הנגר מחובר לדלת ומושכים אותו ותוחבים בחור דאז אין צריך קשירה. משמע בב""י דכל זה כשהיה בו גלוסטרא ממילא אבל אם עשה בו בכונה גלוסטרא מותר אפילו בלא קשירה, ולגר""א לדעת הטור אין לחלק בזה.<br>ואם אין בראשו גלוסטרא אם הוא קשור בדלת עצמה סגי אפילו בחבל דק שאינו ראוי לינטל ואפילו כולו מונח בארץ, ואם אינו קשור בדלת אלא בבריח צריך שיהיה הקשר אמיץ שיהא ראוי לינטל בו, ואפילו אין תלוי אלא מונח בארץ כיון שהוא קשור מותר, אבל אם אין יכול לינטל בו אפילו הנגר תלוי באויר ואין נגרר כלל בארץ אסור."	סימן שיג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 באלו אופנים מותר לנעול בנגר כשנפחתה האסקופה?	"אם עשה לו בית יד מוכח דכלי הוא ותו לא מיחזי כבונה ומותר אפילו כשאינו קשור.<br>ואפשר שלדברי הרי""ף יש להקל ביש בראשו גלוסטרא אף שלא עשאה בידים, והגר""א כתב דלדעת רש""י והטור לא מצינו היתר אפילו ע""י עשית בית יד. ואם מתחילה עשה חלל בקרקע מקום שהנגר יהיה ראשו שם אין איסור, ובא""ר מפקפק קצת בזה. ואם עושים טבעת של ברזל באמצע הבריח ובו אוחזים בשעת פתיחה ונעילה זה הוי כעשה לו בית יד דמותר אפילו באינו קשור, וכיון שנעשה מתחילה לכך מותר אפי' להגר""א שאסר בעשה לו בית יד."	סימן שיג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 באיזה אופן ניתן לנעול בדלת פתח 1) שאין עשוי להפתח אלא לזמנים רחוקים 2) שעשוי לכניסה ויציאה תדיר?	"1) אם יש לה ציר או אפילו אין לה עתה ציר אבל ניכר שהיה לה ציר וקשרה ותלאה שם מבעוד יום כדי לנעול בה ואף שכשהיא פתוחה היא נגררת בארץ דכיון שהיא קשורה שם מבעוד יום ויש לה היכר ציר לא מיחזי כבונה בשבת ובלבד שלא יחזיר הציר למקומו. אבל אם אין לה ציר ולא היה לה ציר אין נועלים בה אלא אם כן היתה קשורה ותלויה שם מבעוד יום בענין שאף כשפותחה אינה נגררת בארץ ואפילו היא גבוהה מן הארץ רק כמלוא נימא. והח""א התיר אף באינו קשור ובביאור הלכה חלק על דבריו.<br>2) מותר אפילו לא היה לה ציר מעולם והיא נגררת בארץ כשפותחה. מהמחבר משמע דווקא קשורה ומהרמ""א משמע אפילו אינה קשורה אם יש לה אסקופה מלמטה, וכתב המשנ""ב שיש להקל בזה."	סימן שיג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר לנעול בפתח העשוי לכניסה ויציאה תדיר בדלת ששומטים אותה כשפותחה 1) העשויה מלוח אחד 2) העשויה מקרשים הרבה?	"1) אסור אפילו יש לה ציר לפי שאין לה תיקוני הדלת כשאר דלתות הוי כסתימה בעלמא ונראה כבונה. ודעת הרמב""ם דאינו אסור אלא בתרתי לרעותא, דהיינו שהיא מלוח אחד וגם אין לה איסקופה, ומצדדים האחרונים שבפתח העשוי לכניסה ויציאה תדיר יש לסמוך על שיטתו להקל. ומיירי באינה קשורה, אבל אם היא קשורה ותלויה, אף שנגררת בארץ כשפותחה מותרת. ובשער הציון כתב שזה לגירסת הרי""ף אבל לגירסתנו אף בקשורה אפשר דאסור.<br>2) מותר, לרמ""א אע""פ שאינה קשורה ואפילו שהקרשים אינם מחוברים אם יש לה איסקופה או שיש חקיקה למעלה ולמטה שמכניס בהם הקרשים, והאחרונים מקילים אף באין לה איסקופה. ולמחבר דוקא בקשורה וכמבואר בסעיף הקודם."	סימן שיג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר להחזיר ציר של תיבה שיצא כולו או לדחוק ציר שיצא מקצתו 1) כשיצא התחתון 2) כשיצא העליון?	"1) אם יצא התחתון כולו ממקומו אסור להחזירו שמא יתקע בחוזק בסיכין וביתדות והוי מכה בפטיש. אם יצא מקצתו דוחקו עד שמחזירו למקומו, דכיון שהעליון נשאר במקומו בקל יכול להחזיר התחתון.<br>2) אם יצא העליון דעל ידי זה הוא נופל לגמרי אסור אפילו לדוחקו וכ""ש להחזירו."	סימן שיג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר בשבת להחזיר כוס של פרקים כשהוא רפוי?	"מותר, דאין דרך להדק כל כך בחוזק שיהיה חשוב כמו תקיעה, ועל כן אין לחוש שמא יתקע ויהיה חייב חטאת. ויש אומרים שאסור, דכיון דעל כל פנים דרך להדק יש לגזור שמא יתקע ויהיה חייב משום מכה בפטיש ויש אומרים משום בונה. וכתב המשנ""ב שלכתחילה יש להחמיר כדעה זו, אך אם הוא לצורך שבת יש לסמוך אדעה ראשונה. ואם דרכו להיות מהודק ותקוע בחוזק, אע""פ שעכשיו רפוי, לכו""ע אסור. ואם דרכה להיות רפויה לכו""ע מותר, דשוב אין לחוש כלל שמא יבוא לתקוע."	סימן שיג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר ובאיזה אופן לסמוך קורה שנשברה 1) בארוכות המיטה 2) בעץ שמוכן לטלטול?	"1) מותר לסומכה בארוכות המיטה שהם כלי, לא כדי שתעלה דאם כן הוה ליה בונה, אלא כדי שלא תרד יותר. והוא שיהיו רפויים, שיוכל ליטלם כשירצה, אבל אם מהדקם שם אסור דמבטל כלי מהיכנו, ואם אינו תחוב בחוזק כל כך מותר.<br>2) המגן אברהם אסר דדמי לבונה. אבל האליה רבה והתוספת שבת מתירים כיון שהוא עושה רק כדי שלא תרד יותר, והפמ""ג מתיר אפילו להדקם שם דס""ל דלא שייך ביטול כלי מהיכנו בדבר שאינו כלי ובשעה""צ חלק עליו ואסר."	סימן שיג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 ספסל שנשמט אחד מרגליו האם מותר 1) להחזירו רפוי למקומו 2) להניח אותו צד השמוט על ספסל אחר?	"1) אסור, גזירה שמא יתקע ביתד כדי לחזקו.<br>2) יש מי שמחמיר לאסור וכן סתם הרמ""א לעיל סי' שח סעיף טז. ואם כבר ישב עליו כך פעם אחת מבעוד יום כשהיה סמוך על ספסל אחר מותר גם בשבת לסמכו על ספסל אחר ולא חיישינן שמא יתקע."	סימן שיג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 מה דין התוקע עץ בעץ?	בין בבנין ובין בכלי הרי זה תולדת בונה.	סימן שיג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 לזרות תבן בחצר שנתקלקלה במימי הגשמים 1) מדוע לא חשיב כמוסיף על הבנין 2) ובאלו אופנים מותר?	"1) משום דאינו מבטלו שם שראוי למאכל בהמה או לטיט.<br>2) שישנה, שלא יזרה לא בסל ולא בקופה, אלא בשולי קופה, שיהפכנה ויביא תבן על שוליה דהיינו על ידי שינוי, אבל ביד אסור משום דהוא עובדא דחול, וע""י אינו יהודי מותר אם יש בו צורך הרבה, ככל מידי שהוא שבות דשבות.<br>"	סימן שיג סעיף י		
